בדיקת גז ראדון

את בדיקת גז הראדון מבצעים מומחי חברת מיקרוטסט שעוסקים בנושא 29 שנים מאז שהתחילו לעסוק בנושא במדינת ישראל.

3 עובדות שכדאי להכיר
בקצרה
  • את הבדיקה עורכים בהיתר המשרד להגנת הסביבה מס’ 005 ו- 1190.
  • התהליך מתבצע באמצעות גלאים קצרי טווח וארוכי טווח המאושרים ע”י המשרד להגנת הסביבה.
  • לאחר הבדיקה וקבלת תוצאות מהמעבדה, מומחינו נותנים דו”ח תוצאות והמלצות כיצד יש לפעול במידה שמתקבלת תוצאה שהיא מעל הרמה המותרת.
גז ראדון בתים
מה זה גז ראדון?

גז ראדון –  Rn 222 הינו גז רדיואקטיבי אציל, חסר ריח, טעם וצבע, לכן ניתן לזהות אותו רק באמצעות בדיקה מיוחדת שנעשית ע”י גלאים.

הגז נוצר מיסודות של אורניום ורדיום. האורניום הנמצא במעמקי כדור הארץ אינו יציב ונוטה להתפרק. בזמן ההתפרקות הגרעינית נוצרת קרינה וחומר חדש – רדיום Ra 226. הרדיום נמצא בכמויות משתנות בקרקע, לכן גם בחומרי הבנייה שעשויים מאדמה יש רדיום. הוא מצוי בעיקר בדירות צמודות קרקע, במרתפים, בממ”דים, גם בקומות עליונות ועלול לגרום לסרטן ריאות.

הראדון חודר לתוך המבנים דרך הקרקע וכדי לגלות אותו צריך להשתמש בגלאים מיוחדים.

הגז נמצא גם באוויר החופשי כי הוא משתחרר מהאדמה. באוויר החופשי הוא נמצא ברמה נמוכה כי אין לו אפשרות להצטבר. במידה שבונים מבנה על קרקע המכילה רדיום, במקום שהרדיום ישתחרר לאוויר החופשי הוא משתחרר לתוך המבנה. תוך ההתפרקות הרדיואקטיבית שלו נוצר הראדון. הראדון עצמו מסוכן פחות לבריאותנו כי הוא מתפרק תוך 3.8 יום שזה זמן מחצית החיים שלו ולכן לא גורם לנו נזק בריאותי. הוא חודר לריאות ויוצא בתהליך הנשימה מהריאות לפני ההתפרקות שלו. ולכן הוא לא מיצר את הקרינה בתוך תאי הריאות.

כשהראדון חודר למבנה, בהיותו גז לא יציב הוא מתפרק לחומרים חדשים ומסוכנים. אלה מתכות רדיואקטיביות ביסמוט, פולוניום ועופרת שנצמדות לחלקיקי אבק וחודרות לריאות שם נצמדים לדופן תאי הריאה וממשיכים להתפרק. ההתפרקות שלהם נעשית בזמן קצר  ואז נפלטת קרינת אלפא שפוגעת בתאי הריאה ומשנה אותם וגם פוגעת ב- DNA. לכן חשוב מאוד לדעת מהי רמת הראדון הנמצא במבנה וצריך לבצע בדיקה.

 

בנות הראדון

החומרים הרדיואקטיביים הנוצרים מן הרדון הם חומרים מוצקים הנקראים “בנות הראדון”.

בנות הראדון הינן מתכות רדיואקטיביות שנצמדות לחלקיקי אבק. בתהליך הנשימה מגיעים חלקיקים אלו לריאות ומכיוון שחיי בנות הרדון קצרים, הן דועכות בריאות ופולטות בין השאר את חלקיקי האלפא, הביתא והגמא שפגיעתם בתאי הריאה עלולים לגרום לשיבושים בצופן הגנטי של התאים האלה.

 

הגורמים המשפיעים על ריכוז הראדון במבנים
  • הקרקע: ריכוז הראדיום, פליטת הראדון מהקרקע, לחץ האוויר, טמפרטורה ולחות.
  • האטמוספירה: תנועות האוויר, לחץ האוויר, הטמפרטורה, הלחות ומזג האוויר.
  • פרטים בבניין: חומר הבנייה ושיטת הבנייה, עובי הרצפה או הקירות צמודי הקרקע.
  • פתחים בקרקע: צנרת מים, גז, ביוב, חשמל, שברים או סדקים ברצפה.
  • המפלס במבנה: מרתף, קומה צמודת קרקע, קומה עליונה.
  • אטימות המבנה: אטימות החלונות והדלתות, פתחי אוורור.
  • הרגלי אוורור: תדירות פתיחה וסגירה של דלתות וחלונות, הפעלת מערכת האוורור.
  • חומרי בנייה: קצב האקסהלציה (כמות הראדון הנפלט מיחידת שטח ביחידת זמן) מהקירות, מהרצפה ומהתקרה, עובי הקירות.

 

איך זה קורה?

  1. כדי שהגז יחדור למבנה הוא זקוק למסלולים כמו סדקים בקרקע, שברים או סדקים בבטון, חורים זעירים (פורים), רווח בין ריצפה לקיר, צנרת חשמל, טלפון, מים, חורי ניקוז וביובים.
  2. אטימות – ככל שהמבנה אטום יותר יצטבר יותר גז ראדון במבנה כי יהיו פחות תחלופות אוויר. ככל שיש יותר תחלופות אוויר, המבנה יותר מאוורר, כך תרד רמת הראדון. אבל תמיד יש מידה מסוימת של גז ראדון, כי גם באוויר החופשי הוא קיים.
  3. הרגלי אוורור- תדירות פתיחת החלונות וסגירתם משפיעה על תחלופות האוויר, הפעלת אוורור מלאכותי, לחצי אוויר פנימיים וחיצוניים. כאשר לחץ האוויר בתוך המבנה נמוך מאשר באדמה, גז הראדון נשאב פנימה למבנה.
  4. הרכב חומרי הבניה וכמות האדמה המכילה רדיום בתוך חומרי הבניה – אקסהלציה (כמות הראדון הנפלטת מיחידת שטח ביחידת זמן) מהקירות, מהרצפה ומהתיקרה, עובי הקירות ועוד.

סוגי בדיקות גז רדון

עפ”י הנחיות המשרד להגנת הסביבה מבצעים מומחי חברת מיקרוטסט שני סוגי בדיקות לגז רדון:
בדיקה קצרת טווח

מטרת הבדיקה לבדוק האם קיימת בעיה שמחייבת טיפול מיידי. היא נערכת באמצעות גלאי פחם פעיל.

מומלץ לבצע אותה במקומות בעלי פוטנציאל גבוה לראדון לפני ביצוע בדיקה ארוכת טווח. כמו כן לפני רכישת נכס או השכרה, על מנת לוודא אם ניתן לשהות במקום ללא חשש מסכנה בריאותית. הבדיקה תקבע אם יש לבצע פעולות שיפור מידיות או שניתן לשהות במקום אבל להמשיך בביצוע בדיקה ארוכת טווח שנערכת בתנאי מחיה רגילים.

הבדיקה קצרת הטווח נערכת 3-7 ימים ובתנאים סגורים. אין להיכנס או לצאת מהמקום במשך ימי הבדיקה. הגלאים קצרי הטווח מתאימים לחדר שגודלו אינו עולה על 40 מ”ר. אם הוא גדול יותר, זה מחייב יותר מגלאי אחד .הגלאים ממוקמים במרכז החדר על כסא או שולחן.

חשוב לציין שבדיקה קצרת טווח איננה סופית ובסיכומה לא ניתן לתת תשובה חד משמעית אם המצב תקין או לא תקין. מכיוון שבדיקה קצרת טווח נמשכת 3-7 ימים, זה זמן שלא מספיק כדי לאסוף די נתונים שיקבעו סופית מה תקינות מצב הראדון במקום.

עפ”י הנחיות המשרד להגנת הסביבה, תמיד לאחר בדיקה קצרת טווח, כדי לתת תשובה חד משמעית אם המצב תקין או לא תקין, יש לבצע בדיקה ארוכת טווח.

בדיקה ארוכת טווח

בדיקה ארוכת טווח נערכת באמצעות גלאי עקבות גרעיניים. מטרת הבדיקה ארוכת טווח היא לתת תוצאה ממוצעת מדויקת רב שנתית. לכן היא נערכת במשך 3-6 חודשים ובתנאי מחיה רגילים.

הגלאים קצרי הטווח מתאימים לחדר שגודלו אינו עולה על 40 מ”ר. אם הוא גדול יותר, מחייב יותר מגלאי אחד. ממוקמים על שידה או מדף, דופן ארון, במקום שלא מפריע לשוהים במקום.

את הגלאי אסור למקם בקרבת חלונות, דלתות, מאוורר או מיזוג אוויר כדי לא להפריע לקליטת ראדון בגלאי.

בדיקות ראדון מומלץ לבצע בכל אזורי הארץ במבנים צמודי קרקע, או מבנים שהקירות שלהם צמודי קרקע באופן כלשהו (מדורגים), בחדרים תת-קרקעיים – מרתפים, בהם שוהים בני אדם. אם לא מבצעים בדיקה במרתפים, רצוי לבצע במפלס מעל המרתף.

מומלץ לבצע בדיקת ראדון בבתי מגורים, יחידות דיור במרתפים, בבתי עסק, במוסדות חינוך- בתי ספר וגני ילדים, בנכס לפני השכרה או רכישה, מקומות עבודה, צה”ל, בממ”דים.

תהליך של בדיקת גז ראדון

וסוגי הגלאים

בדיקה באמצעות גלאים ארוכי טווח

  1. סוג: גלאי עקבות גרעיניים. אמינים ומדויקים ונחשבים לטובים מסוגם לבדיקות אלה.
  2. הגלאי עונה לדרישות התקן האמריקאי ולתקן הישראלי מס’ 4175.
  3. משך הבדיקה: 90-180 ימים.
  4. תכונות הגלאי: הגלאי אינו רגיש לשינויים אקלימיים או השפעות חיצוניות.
  5. תנאי ביצוע הבדיקה: תנאי מחיה רגילים.
  6. שטח כיסוי לגלאי: חדר עד 40 מ”ר לכל גלאי. אם השטח גדול יותר, צריך יותר מגלאי.
  7. ביצוע אנאליזה: האנאליזה מתבצעת במעבדה שהוסמכה לכך ע”י המשרד להגנת הסביבה.
  8. יחידות התוצאה: התוצאה מתקבלת ביחידות של בקרל/מ”ק.(בקרל-מספר ההתפרקויות הרדיואקטיביות בשניה).

אופן ביצוע הבדיקה

  • הגלאי נמצא במיכל פלסטיק סגור הרמטי ששומר מפני חשיפת הגלאי לראדון טרם התחלת הבדיקה.
  • כאשר רוצים להתחיל בבדיקה, חושפים את הגלאי, מניחים אותו בגובה 1-2 מ’ מהריצפה על ארון או שידה, רחוק מחלון או דלת ולא מול מזגן או מאוורר כדי לא להפריע את חדירת הגז לגלאי ובצורה שלא יפריע למהלך החיים הרגיל.
  • הנחת הגלאי לא משאירה סימנים ולא גורמת נזק לריהוט או לקיר.
  • לאחר 90-180 ימים הגלאי מועבר למעבדה לצורך ביצוע אנאליזה.
  • מיד עם קבלת התוצאות מהמעבדה יוכן עבור הלקוח דו”ח ברור ומפורט בכתב עם התוצאות שהתקבלו מהמדידה.
  • במידה שהתוצאה גבוהה מרמת הפעולה המומלצת, יינתן יעוץ איך לפתור את הבעיה.
  • הגלאי הינו פסיבי ואינו גורם לכל נזק בריאותי למשתמש בו.
  • גם כאן משתמשים לחשיפת ראדון אחת.

רמת הפעולה

סף הפעולה המומלץ לביצוע פעולות  שיפור  בבדיקה ארוכת טווח הינו 200 בקרל/מ”ק בבתי מגורים, במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים ו- 500 בקרל/מ”ק במקומות עבודה.

עלות הבדיקה

עלות הבדיקה תלויה בגודל המקום ובמספר החדרים אותם צריך לבדוק.

מטרתנו היא שהבדיקה תהיה זמינה ונגישה לכל אזרחי ישראל ולכן אנו מקפידים על מחיר סביר והוגן.

RN

בדיקה באמצעות גלאים קצרי טווח

  1. סוג: גלאי פחם פעיל 75 גרם Activated charcoal Canister – AC אמינים ומדויקים ונחשבים לטובים מסוגם לבדיקות אלה.
  2. הגלאי עונה לדרישות התקן האמריקאי ולתקן הישראלי מס’ 4175.
  3. משך הבדיקה: 3-7 ימים.
  4. תכונות הגלאי: הגלאי אינו רגיש לשינויים משמעותיים של ריכוז ראדון בזמן החשיפה.
  5. ריכוז הראדון הנמדד הינו קרוב לריכוז הראדון האמיתי בסוף החשיפה.
  6. תנאי ביצוע הבדיקה: תנאים סגורים. דלתות וחלונות סגורים ללא אפשרות כניסה ויציאה במשך זמן הבדיקה.
  7. שטח כיסוי לגלאי: חדר עד 40 מ”ר לכל גלאי. אם השטח גדול יותר, צריך יותר מגלאי.
  8. ביצוע אנאליזה: האנאליזה מתבצעת במעבדה שהוסמכה לכך ע”י המשרד להגנת הסביבה.
  9. שיטת האנאליזה: הגלאי נמדד לאחר חשיפתו בספקטרומטר גאמא (HPGE)
  10. יחידות התוצאה: התוצאה מתקבלת ביחידות של בקרל/מ”ק.(בקרל-מספר ההתפרקויות הרדיואקטיביות בשניה).

עיקרון הגלאי ואופן ביצוע הבדיקה

  • הגלאי קולט גז ראדון על ידי ספיגתו בפחם פעיל. לאחר חשיפתו לגז ראדון הוא מיועד למדידה בספקטרומטר גאמא . (HPGeהגלאי הינו סטנדרטי ועונה לדרישות של התקן האמריקאי EPA ושל התקן הישראלי 4175
  • הגלאי כולל: מיכל מתכת עם מכסה מתכת, 75 גרם של פחם פעיל, מסנן לחות,סרט פוליאתילן אוטם את המכסה, מדבקה על מכסה עם פרטי הגלאי וכתובת המעבדה.
  • תכולת ראדון בגלאי לפני הבדיקה היא אפסית. כדי למנוע את החשיפה של הגלאי לפני הבדיקה יש לשמור אותו סגור בריכוז ראדון אפסי, כאשר הסרט המקורי אוטם את המכסה. מומלץ לשמור אותו סגור באופן הרמטי בתוך שקית פוליאתילן עבה.
  • כדי להפעיל את הגלאי יש להסיר את סרט הפוליאתילן, לפתוח את המכסה ולהניח את הגלאי על שולחן במרכז החדר בגובה 1 מ’ מהריצפה. הגלאי הינו פסיבי ואינו גורם לכל נזק בריאותי למשתמש בו.
  • בסיום הבדיקה לאחר 3-7 ימים, סוגרים את הגלאי עם המכסה, כורכים את סרט הפוליאתילן ורושמים את תאריכי הפתיחה והסגירה והשעות של הפתיחה והסגירה. הגלאי מועבר למעבדה לצורך ביצוע אנאליזה. עם קבלת התוצאות מהמעבדה יוכן עבור הלקוח דו”ח ברור ומפורט בכתב עם התוצאות שהתקבלו מהמדידה.
  • במידה שהתוצאה גבוהה מרמת הפעולה המומלצת, יינתן יעוץ איך לפתור את הבעיה.
  • בגלאי משתמשים לחשיפת ראדון אחת.
למידע נוסף וקבלת הצעת מחיר
השאירו פרטים בטופס

    תפריט נגישות