המלצות, חוקים, תקנות ורמות הסף

החוקים, התקנות ורמות הסף הקיימים בתחום הקרינה הבלתי מייננת:

החוק למניעת הקרינה הבלתי מייננת

מטרת החוק היא הגנה על אזרחי ישראל מקרינה בלתי מייננת ולפקח על הקמתם של מקורות ומתקני קרינה בלתי מייננת ברחבי ישראל.

החוק גם קובע נהלים והוראות בדבר נוהלי ביצוע המדידות ואופן ביצועם.

תקנות הקרינה הבלתי מייננת

התקנות עוסקות בנוהל מתן אישורים, רישוי עסקים בתחומי הקרינה והרמה המקצועית הנדרשת מבודקי הקרינה.

קיימת חובה לפרסם את כל המידע ברשות הרבים.

המלצות ארגון הבריאות העולמי WHO

ארגון הבריאות העולמי מגדיר חשיפה לשדה חשמלי וקרינה אלקטרומגנטית כגורם מסרטן.

ערך השדה המגנטי המירבי המותר לחשיפת הציבור מרשת החשמל הוא 1000 מיליגאוס.

ערך זה נקבע לחשיפה קצרת טווח בלבד וזאת כדי למנוע נזקים בריאותיים מחשיפות אקוטיות קצרות טווח.

ההמלצות מתבססות על המלצות הועדה הבינלאומית המקצועית להגנה מקרינה בלתי

מייננת ICNIRP מ- 1988.

ארגון הבריאות העולמי קובע ששדות מגנטיים מרשת החשמל נכללים בקטגוריה של

Possible carcinogenic.

הארגון קובע שיש הצדקה לצעדי זהירות, אך לא קובע ערכי סף מדוייקים.

המלצות הועדה הבינלאומית המקצועית למניעת קרינה בלתי מייננת ICNIRP

ההמלצות נקבעו ב- 1988 והן קובעות כי ערך השדה המגנטי לחשיפת הציבור לקרינה מרשת החשמל הוא 1000 מיליגאוס. הארגון אינו מגביל בטבלת ערכי הסף שלו את משך החשיפה.

המלצות הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן IARC

הארגון קבע כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי העולה על 2 מיליגאוס “הוא גורם אפשרי לסרטן”. בשפת המקור Possible carcinogenic.

המלצות המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה מאמץ את עמדת ארגון הבריאות העולמי WHO ואת עמדת הועדה הבינלאומית המקצועית להגנה מקרינה בלתי מייננת ICNIRP ופועל לפי “עקרון הזהירות המונעת” שאומר שיש לטפל ברמות קרינה שמעל הסף המותר ולמנוע את חשיפת הציבור הרחב לקרינה זו. וזאת באמצעות טכנולוגיות והאמצעים הקיימים לנושא זה ובעלויות סבירות, ע”מ להקטין את רמות הסיכון.

במקרה של רמות קרינה חריגות, קיימות הנחיות ברורות כיצד לטפל בכל מקרה ומקרה עפ”י רמות החשיפה המותרת.

מחקרים שונים

1. מחקרים שונים קובעים כי ילדים חשופים פי 2 לסרטן ממבוגרים, במגורים בסמוך לקווי מתח גבוה.
2. מחקרים קובעים כי יש קשר בין חשיפה לקרינה משימוש שוטף בטלפונים ניידים ותחלואה במחלת הסרטן.
3. מחקר קרינה קובע כי שימוש רב באינטרנט עלול לפגוע באיכות תאי הזרע.
4. מחקרים בארץ ובעולם: במרבית המדידות בבתי מגורים נמדדה רמה של     0.4  עד 1 מיליגאוס.

רמות סף עדכניים

ברשת החשמל

1. חשיפה אקוטית קצרה– רמת סף של 1000 מיליגאוס.
2. חשיפה בבתי מגורים – רמת הסף הינה ממוצע של 4 מיליגאוס לשעה, חשיפה של לא יותר מ- 96 מיליגאוס ליממה.
3. חשיפה בבתי ספר וגני ילדים – רמת הסף הינה ממוצע של 4 מיליגאוס לשעה במקום מושבם של הילדים.
4. במקומות עבודה – רמה מירבית של 10 מיליגאוס לשעה ל- 8 שעות עבודה, לפי החישוב כלהלן: 8 שעות כפול 10 מיליגאוס המותרים לשעה = 80 מיליגאוס.

ב- 16 השעות הנותרות נלקח בחשבון ממוצע של 1 מיליגאוס לשעה, סה”כ 16 מיליגאוס

בנוסף ל- 80 שנחשפו במקום העבודה סה”כ = 96 מיליגאוס ליממה.

במקרים של תכנון מקום עבודה, יש לתכנן שיהיו במקום רמות נמוכות מ- 10 מיליגאוס לשעה.

ברשת רדיו-סלולאר

רמת הסף שנקבעה הינה 40 מיקרוואט/סמ”ר.

יחידות המדידה

במדידת קרינה אלקטרומגנטית יש להתייחס לכמה תחומים:

1. זמן החשיפה לגורם הקרינה.
2. תדירות הקרינה.
3. אורך הגל.
4. עוצמת השדה המגנטי
5. צפיפות ההספק.

עוצמת הקרינה הינה צפיפות ההספק והיחידות נמדדות בואט.

את הקרינה אנו מודדים ביחידות של שטף מגנטי וזו נמדדת במיליגאוס.

התוצאות שמקבלים בדו”ח הבדיקה המסכם שמוגש ללקוח הינן במיליגאוס וכל זאת

בהתייחס לרמת התקן שנקבעה במדינת ישראל.